<h1>סמ"ג לאוין סימן קמ"ו</h1>
<h2>דף ט:</h2>
נראה לרבינו משה (מאכ"א פ"י הל' ט"ו) שאין דין נטע רבעי נוהג בחוצה לארץ אבל אוכל פירות שנה רביעית בלא פדיון כלל שלא אסרו [נ"א אמרו] אלא הערלה, וקל וחומר הדברים ומה סוריא שהיא חייבת במעשרות ובשביעית מדבריהם אינה חייבת בנטע רבעי כמו שיתבאר בהלכות נטע רבעי (פ"ט הל' א') חוצה לארץ לא כל שכן שלא יהא נטע רבעי נוהג בה, וגם רבינו יצחק דקדק בתשובה אחת מההיא דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ (ברכות ל"ו א') שאין נטע רבעי נוהג בחוצה לארץ משום דבארץ איכא דלית ליה רבעי אלא בכרם (שם ל"ה א' ותד"ה ולמאן) ושוב מצא כן בתשובה דשאלתות דרב אחאי (קדושים סי' ק'), אבל בארץ [ישראל] נוהג בין בפני הבית בין שלא בפני הבית. ובהלכות נטע רבעי (עשין קל"ז) יתבאר משפטי פדיונו ודין אכילתו [ו]מאימתי מונין לערלה ולרבעי (ע"פ לשון רמב"ם שם הל' ט"ז).
וצריך לדקדק מאחר שערלה וכלאים נוהגים בשל גוים היאך מתירין לשתות יין עתה לפי שנוהגין עכשיו בכרמים שלנו כשזומרים אותם בכל שנה ושנה שנועצים ראש הגפנים בארץ וקורין לזה פרובניר"ה בלעז ואחר שהשריש ראש הגפנים בארץ חותכין אותן להבדילן מן השרשים ונעשה כשני גפנים, ועניין זה קרוי הברכה ותניא בפרק קמא דר"ה (ט' ב') לעניין ערלה אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב, והא דתניא בתורת כהנים (קדושים פרשתא ג' ה"ב) ונטעתם פרט למבריך ומרכיב זה[ו] כשלא חתכו באמצע שעדיין מחובר הוא באילן הזקן (ר"ה ט' ב' תד"ה מרכיב), ונותן רבינו יצחק טעם להיתר מפני שאני דן בכל אחד שאינו ערלה וספק מותר מאחר שלא ראינוהו לוקט, ואף על פי שמסיק בפרק קמא דקידושין (ל"ט א') סת[ו]ם ספיקה שלא להורות ברבים מכל מקום אמת הוא שספק מותר, וגם פירש שם רבינו גרשם כי לא אמר לסתום ספיקה אלא להם שהיו מקילין גם בודאי שהיו אומרים אין ערלה בחוצה לארץ (עי' רש"י ד"ה סתום), וגם כשנותנין הענבים בגיגית גדולה שמא נתבטלו באחד ומאתים. אחרי כן כת(ו)ב רבינו שמשון בן רבי אברהם (קידושין ל"ו ב' תד"ה כל ע"ש) וזה לשונו שוב בדקתי בעובדי כרמים ואמרו לי כי רוב כרמים מוברכים שרוב הכרם באות עשר ידות כמעט על ידי הברכה שקורין פרובני"ר, ושאלתי היאך מבריכין ואמרו לי כשיש לשרש שלש ראשים או ארבעה שיוצא מן השרש ועושין הפירות סמוך לשרש מכסין בעפר כל אותם ראשים מלמטה ואין ניכר השורש הראשון כלל ונראה הראשון כששה גפנים יוצאין כל אחד מן הקרקע, ואין דומה בעניין זה איסור ערלה כלל שלעולם קיים שורש הראשון ולא גרע במה שנתכסה ונטמן בארץ עד כאן דבריו.
